דבלינאית במזגן, או: stream-of-consciousness מס' 1

לא סיפרתי לכם עד עכשיו, אבל אני בארץ כבר שבועיים. בימים האחרונים שלפני העזיבה ובאלו שמיד אחרי שהגעתי הכנסתי את עצמי במודע למצב אוטומט כדי למנוע שקיעה לדיכאון טוטאלי. הכנתי את עצמי נפשית לזה שאני עוזבת את העיר היקרה שלי ומגיעה בתור התחלה לפאקינג גבעתיים, לספה של ההורים. בנוסף K עדיין מזיע במחנה קיץ ולא נוכל לראות אחד את השנייה אלא לכמה שעות.

אז בגדול אני יושבת כבר שבועיים על הספה של ההורים ואוסרת על עצמי לשקוע במרה שחורה. ניסיתי לעבוד קצת – בכל זאת יש לי המון עבודה להשלים – אך ללא הועיל. את המפתחות לדירה בירושלים קיבלתי רק אתמול, וצריך לנקות אותה מהמסד עד הטפחות, והדובדבן שבקצפת היה שנפלתי וסובבתי את הקרסול ואז באמת לא יכולתי לזוז כמה ימים.

פאב

פאב "אירי" במחנה יהודה. יש קראפט ביר?

אמא שלי מנסה לעזור לי. בתור מי שנאלצה לעזוב את ניו יורק מאחור, היא הכינה אותי לכך שתקופת האבל עשויה להמשך כשנה, ואולי אף יותר מכך. היא מבינה אותי, אבל היא לא מרשה לי יותר מתלונה אחת ביום (בצדק). K לא נמצא איתי גם ככה, ובפני אחותי אני לא מעזה להתלונן (בין שני התינוקות שלה לעבודה, לכביסות ולארוחות הערב כל מה שהיא רוצה בימים אלה מסתכם בקצת יותר משלוש שעות שינה רצופות).

אז נשארתי לבד, עם המונולוג הפנימי שלי.

לשימת לב הנוסעים, כאן גיל חובב. אסור לעשן בבית הנתיבות. למה אני צריכה לדעת שאתה גיל חובב? עד שלא יגיעו כל המזוודות שלי לא איכפת לי מכלום. ועכשיו כשהן כאן, לקחת אוויר, ו… אה, לא נורא פה כל כך. אמנם ארבע בבוקר וכבר אי אפשר לנשום אבל לפחות הלחות לא נוראה כמו שדמיינתי. סתם מתלוננים כולם

כמה התגעגעתי אליכם. קפה ועוד קפה, תנו לי עוד קצת להחזיק את התינוקת, במציאות היא אפילו עוד יותר יפה טפו-טפו-טפו. לא, אני עדיין לא מוכנה נפשית לרדת לסופר. טוב, את חושבת שיש פה קרקרים שיבולת שועל? מה אני אעשה בלי קרקרים שיבולת שועל של טסקו?? ולמה הכל באריזות גדולות כל כך

102 שקל לסושי? ברצינות? 24 יורו? ועוד בפאקינג אזור התעשיה פולג? כן כן, אני יוצאת מהחנייה, זה שם בקצה. לא, הוא היה פה לפניך. בלי מכות בבקשה

למה מלצריות מתייחסות אליי כאילו אני יריתי בבמבי? והמוכרים בחנות? והקופאיות בסופר? לא מבקשת מכם להיות מנומסים ואני יודעת שיש לכם עבודה מסריחה, אבל מה קרה, אי אפשר להיות קצת נחמדים?

איי – כן, נכון, נתקעת בי. איזה קטע זה שיש עוד בני אדם שהולכים ברחוב?

א י ז ה חום. וואו, שכחתי כמה דוסים אמריקאים יש בעיר הזאת. וכמה מנופים! סופסוף ברקת עושה משהו לפתור את מצוקת הדיור בעיר בלי להגלות אנשים לפאתי בית ג'אלה. אה סליחה, זה מלון בוטיק. באמת שמתי לב שחסרים מלונות בוטיק בירושלים

קניון מלחה באוגוסט

– – – (מוות קליני)

קטגוריה : הרהור