ביקור בבית החולים לשפות

את שלושת הימים האחרונים ביליתי בבית חולים. לא לא, זה לא מה שאתם חושבים – אצלי הכל בסדר. בית החולים הזה הוא בית חולים מיוחד לשפות. עדיין לא יצא לי להיות בבית חולים לשפות, אבל כשקראו לנו לבוא הרגשתי שאני חייבת להיות נוכחת, אפילו שידעתי שאין הרבה סיבות להיות אופטימית.

הובלנו אל חדר פרטי במחלקה הסיעודית ושם ראינו אותה, שוכבת על המיטה, קטנה ומצומקת. למרות שהיא הייתה מחוברת לכל מיני צינורות היא עדיין נשמה בכוחות עצמה. אין ספק שלכולנו היה עצוב לראות אותה ככה, אך גם בזקנתה ובמחלתה ראו עליה שהיא עדיין יפה מאוד. הצטופפנו סביב המיטה ושלחנו יד ללטף את ראשה בעדינות, והיא פקחה את עיניה והביטה בנו. ראיתי בעיניה שהיא מבינה.

אל החדר נכנסו הרופאים וניגשו אל הפציינטית. "בוקר טוב אירית," הם פנו אליה בשקט. "איך את מרגישה היום?"

"תודה דוקטור. קצת כואב לי אבל כבר התרגלתי."

"אוקיי אירית," אמר הבכיר מביניהם, "את צריכה לנוח, ותשתדלי לא להתאמץ". האחות ניגשה למדוד לה לחץ דם.

"ובכן, כידוע לכם ביצענו באירית סדרה של בדיקות," פנה אלינו הרופא. "ואני מצטער לומר שזה לא נראה טוב. כידוע לכם האירית נמצאת בנסיגה כבר כמה מאות, ומאבדת דוברים בקצב מדאיג. מצאנו חילופי-צופן (code-switching) במצב מתקדם, עם גרורות של אנגלית שהשתלטו על מערכת הנשימה. למעשה גילינו שאחוז תושבי הגיילטאכט כיום שמדברים אירית כשפת יומיום הגיע מתחת לאחוז הקריטי של 67%; אני חייב להודות שזה קרה מהר יותר משחשבנו".

"מה בעצם אתה אומר דוקטור?" שאל קלטולוג צעיר מגרמניה.

"שאלא אם כן הממשלה תפעיל מיד תוכנית חירום, בעוד 10 שנים כבר לא יהיה רוב של דוברי אירית בגיילטאכט. זה אומר שהשימוש באירית יהיה מוגבל רק לתחומים מסויימים ואינטרקציות ספציפיות בין דוברים – בעיקר בבית ובקרב המשפחה – וגם תחומים אלה ילכו ויצטמצמו בהדרגה." הוא העיף מבט אל האירית, שכבר נרגעה מההמולה סביבה ושקעה בתנומה; קולו הונמך ללחישה. "אני חושש שבעתיד הקרוב מאוד האירית תהפוך להיות שפה של זקנים, והדור הצעיר כבר לא ישתמש בה," הוא אמר. "אני מצטער מאוד, אבל הפרוגנוזה אינה טובה. אירית הולכת למות, ובקרוב מאוד."

"לא!!!" פרצו תלמידות שנה ג' לאירית עתיקה בבכי, וקריאות נהי "Olagón! Olagón!" נשמעו מהמקוננות שבאו במיוחד. החלפנו מבטים נוגים בינינו, חלקנו נעו באי-נוחות. עננה כבדה רבצה על החדר.

הרופאים מיהרו אל הפציינטית שבחדר הסמוך, ואנחנו נשארנו שם לבד עם האירית. אחרי כמה דקות היא פקחה שוב את עיניה הגדולות והביטה בנו. היה לה חיוך קטן בעיניים. "אל תהיו עצובים," אמרה לפתע בקול חלש. "זו דרכו של עולם וזה טבען של שפות. היו לי חיים נפלאים אבל כולנו נמות בסוף, וכך גם אני".

"אוף! אבל אני לא מתה!"

כולנו הסתובבנו לאחור בבהלה. על הכורסה בקצה החדר ישבה בחורה צעירה, ששיחקה בסמארטפון שלה בזמן שהרופאים היו בחדר. עכשיו היא הרימה את עיניה מהמסך ונעצה בנו מבט עצבני.

"מה נסגר איתכם? אני לא מתה! נמאס לי כבר שכולם בוכים על אחותי כל הזמן. כן, היא ממש חולה וזה נורא מעציב אותי, ואני אוהבת אותה מאוד כי היא אחותי הגדולה ובלה-בלה-בלה. אבל אני חייבת לומר לכם שלא יקרה כלום כשהיא תמות; אני עדיין אהיה כאן."

זה לא ששכחנו שאירית-חדשה קיימת; למעשה אנחנו רואים אותה מלווה את אחותה הגדולה כבר כמה עשורים, מביטה בה בהערצה, מחזיקה לה את היד ודואגת שיהיה לה כל מה שהיא צריכה. וגם כאן בבית החולים היא באה כל יום לבקר את האירית עם אלפי החברים שלה. כשמסתכלים עליה קשה שלא להתפעל ממנה: איך שהיא מחזיקה מעמד! היא סטנדרטית, ומלמדים אותה בכל בתי הספר שמחוץ לגיילטאכט; יש לה עדת מעריצים מכל העולם, שעובדים קשה מאוד כדי להגיע לרמת שליטה גבוהה בה; היא גרה בעיר הגדולה ולא באיזה כפר-חור בקונמרה; שומעים אותה במסדרונות האוניברסיטה, במוסדות ציבוריים, בבנייני הממשל, באוטובוס ובתאטרון. אבל היא שונה מאוד מאחותה הגדולה, עם תחביר שמושפע במקרים רבים מאנגלית, ומבטא מוזר; במידה רבה היא שפה מומצאת, שפה שנהגתה ע"י מומחים וחוקרים במהלך המאה ה-20 במטרה להוות "דיאלקט-ביניים" (Koiné), שאפשר יהיה ללמד בבתי הספר מבלי להעדיף את דיאלקט קונמרה על פני זה של קרי.

אבל בהחלט שמנו לב שבזמן האחרון היא נהייתה יותר ויותר עצבנית. כל הזמן אומרים לה כמה נפלאה אחותה הגדולה, איך שהיא מהווה שריד של אירלנד הקלטית והחופשית מימי העבר המפוארים, ימי ה-Fianna והגיבורים המיתולוגיים בני מאות השנים שהלכו לבלי שוב. ומאות ספרים נכתבו על זו הגדולה, ותיאורים של הדיאלקטים של כל כפר וכפר מווטרפורד ועד דונגאל. והיא? במה יש לה להתגאות?

"ששש, את מפריעה לאירית," ניסה דיאלקטולוג מגאלוויי להרגיע את הצעירה הנרגשת. "כולנו קצת מודאגים, ואנחנו בטוחים שגם לך לא קל. אבל תראי שיהיה בסדר, ואירית תתאושש. אנחנו נמצא לה טיפול מתאים, אולי נקבל גם חוות דעת שנייה. בינתיים היא צריכה שתמשיכי להיות ילדה טובה, ושתהיי בדיוק כמוה."

"בדיוק כמוה?! אתם יודעים שזה לא הגיוני? אתם חולמים על איזשהו מצב דמיוני, שבו אם אני הולכת לגיילטאכט אף אחד לא יזהה  מהמבטא שלי שנולדתי בדבלין. אבל אין אף תרבות בעולם המערבי שבה מי שרוצה לדבר בשפה גבוהה אמור לרצות להשמע כמו פלאח מהכפר, רק אצלנו. זה ממש דפוק!"

"מה את רוצה?" הזדעקה סטודנטית צעירה שעמדה ליד המיטה של האירית. "את שומעת את עצמך? את והחברים שלך, אין לכם בכלל את המבטא הנכון. זה לא טבעי, אתם פשוט לא מדברים באופן טבעי!"

"כן," הצטרף מורה מדונגאל, "ואז יש לך עוד את החוצפה לבוא ולתקן לנו את הדקדוק רק בגלל שאתם למדתם באוניברסיטה. 'לא אומרים ככה, אומרים ככה'. חבורת מתנשאים, את והחברים שלך."

"עזבו אותה, תראו כמה היא משקיעה ואיך היא עושה מאמץ," צייצה האירית בקול חלוש, אבל אף אחד לא שמע אותה כי המריבה שפרצה טיפסה מהר מאוד לטונים גבוהים.

בינתיים הרופאים חזרו עם מנהל המחלקה. "ובכן, התייעצנו בינינו והחלטנו שהכי נכון יהיה להתחיל בטיפול RLS," אמר מנהל המחלקה. " Reversing Language Shift הוא טיפול נסיוני של פרופ' Fishman, אבל כבר ראינו הצלחות במקרים מסויימים. קטלאנית השתחררה מפה לפני כמה שנים ובינתיים היא מחזיקה מעמד יפה מאוד, אז יש תקווה."

"אין בעיה דוקטור, תעשו מה שאתם חושבים," אמר חבר פרלמנט ממפלגת השלטון. "זה טיפול ארוך? זה יכאב?"

"ובכן, זה דורש לא מעט מחוייבות מצדכם. זה אומר לשקם את המשרד לענייני גיילטאכט, להזרים כספים לגיילטאכט ולפתח שם את התשתיות."

"שום בעיה. לבנו עם הגיילטאכט, כמה אנחנו אוהבים את האנשים הטובים שחיים שם, מלח הארץ. הם משמרים את התרבות שלנו!" התלהב חבר הפרלמנט. "כבר השקענו המון בבתי ספר שמלמדים רק באירית, אז אין שום בעיה."

"אוקיי. אבל זה גם אומר שכולכם חייבים לעבור לגור שם."

דממה השתררה בחדר.

"סליחה," אמר בנקאי מזוקן, "אבל מה בדיוק אני אמור לעשות שם? לחלוב פרות? להיות אינסטלטור?"

"ואם ככה, כמה זמן זה ייקח להגיע מאיי אראן לדבלין כל בוקר?"

"אה, אנחנו מבלים בגיילטאכט כל קיץ, זה נחשב?"

"ואני שולחת לשם את הילדים כל שנה לחודש ללמוד אירית. זה מספיק טוב?"

"חברים," התערב הרופא, "אני חייב להתעקש. אם אתם רוצים שאירית תחזור להיות שפת היומיום בחיי הקהילה, צריכה להיות בגיילטאכט קהילה חזקה וצריכה גם להיות מוטיבציה להמשיך לדבר אירית. אם כל מי שגדל בגיילטאכט – שבואו נודה על האמת, הוא חור של תחת ואיזור ספר ממדרגה ראשונה – צריך אחרי התיכון ללכת לחפש עבודה או להמשיך להשכלה גבוהה מחוץ לגיילטאכט, מן הסתם הוא כנראה כבר לא יחזור. ואם הוא עובר לעיר הגדולה או לכל מקום אחר מחוץ לגיילטאכט, אין לו מוטיבציה להמשיך לדבר אירית – היא כבר לא תשמש אותו, והוא חייב שתהיה לו אנגלית טובה."

"אז מה אתה מציע? תיכף תגיד שצריך להעתיק את הבירה של הרפובליקה ואת כל משרדי הממשלה לדינגל."

"למשל. זו אחת הסיבות ש-RLS עבד כל כך יפה עבור קטלאנית. מי לא רוצה לגור בברצלונה?" חייך הרופא, אבל מיד התרצן. "בכל מקרה, זה מה שצריך לעשות כדי שהאירית תבריא. לשיקולכם. אני אהיה במשרד שלי אם אתם צריכים אותי."

שוב נותרנו לבד בחדר עם האירית. אירית-חדשה לעסה את המסטיק שלה ברעש ובהתה בחלון. "אני לא עוברת לשום פאקינג גיילטאכט."

לפתע הופיעה בפתח החדר אחות עם זר פרחים ענקי.

"ממי הזר?" שאל הבנקאי.

"על הכרטיס כתוב… מהאנגלית. 'אירית יקרה, רציתי לבקש ממך את סליחתך. לא התכוונתי. אני מקווה שתחלימי במהרה. נשיקות, אנגלית.'"

"חצופה," ירתה אירית-חדשה. "יש פה אגף סיעודי שלם בגללה, נבלה אימפריאליסטית שכמותה."

התקף שיעול אימתני תקף את האירית, והאחות נקראה שוב לחדר. ניכר על פניה של האירית שהיא סובלת מאוד; האחות סידרה לה את האינפוזיה, ותוך כמה דקות האירית שקעה שוב בשינה.

"אז מה אתם אומרים?" לחש הקלטולוג הגרמני. "אתם מוכנים לעבור לגיילטאכט?"

"האמת?" אמר חבר הפרלמנט, "אירית-חדשה עוזרת לאחותה הגדולה כל כך יפה, שלא הייתי קופץ להחלטה כל כך מהר. בואו ניתן להן צ'אנס ונראה מה קורה, ועוד כמה שנים נפגש שוב ונעשה הערכת מצב."

"כן, צודק," הנהנו כולם. "אחרי הכל יש לנו היום מאות Gaelscoileanna (בתי ספר המלמדים רק דרך אירית, מהיסודי עד התיכון), כולם מסכימים שלאירית יש תדמית חיובית מאוד, וכולנו יכולים תמיד לשרבב cúpla focal (כמה מילים) לשיחה, כדי שלא יחשבו שאנחנו איזה סקסונים חס וחלילה."

"אם כך הסכמנו," אמר חבר הפרלמנט, "ניפגש עוד כמה שנים. אירית-חדשה, תחזיקי מעמד. אם את צריכה משהו תגידי – אמנם המפקח על השפה מטעם הממשלה בדיוק התפטר עקב כשלונו בתפקיד, אבל תמיד אפשר לארגן משהו."

עמדנו דוממים; היה לנו קצת קשה לעזוב ככה את שתיהן. כעבור כמה דקות הקלטולוג הפר את השתיקה.

"יאללה, חלקנו קופצים לראות מה שלום סקוטית-גאלית. היא הייתה בתרדמת במאות האחרונות אבל הרופאים אמרו לי הבוקר שהיא התחילה להגיב לצלילים."

* * *

הציטוטים מפיהן של האירית החדשה וחבריה של האירית לקוחים מדבריהם של מרואיינים צעירים, כפי שהתפרסמו במאמרם של Ó hIfearnáin & Ó Murchadha:

 “The perception of Standard Irish as a prestige target variety” (2011)

מודעות פרסומת