הסטוריה באי הירוק: אירלנד אומרת tá לנישואים חד-מיניים

נכון לשעת צהריים זו הקולות האחרונים עוד נספרים, אבל ככל הנראה התוצאות הן חד-משמעיות: ברוב גדול בחרו אתמול המצביעים לומר tá ("כן") לשאלה האם יש לשנות את חוקת הרפובליקה האירית כך שיוכרו נישואים בין בני אותו המין. זוהי אבן דרך משמעותית ביותר במסעה המפרך והמורכב של אירלנד להתנתקות מדוקטרינות הכנסיה הקתולית ומהשליטה שלה על חיי היומיום של רוב אזרחי הרפובליקה הדמוקרטית הזו: יחד עם הלגליזציה של אמצעי מניעה (בראשית שנות ה-80) והסרת האיסור על גירושין (1995), אזרחי אירלנד ממשיכים לדחוף למדינה דמוקרטית ושוויונית יותר לכל אזרחיה. כל זאת לצד תהליך מקביל (שבוודאי השפיע לא מעט על התוצאות ההסטוריות של היום) של משבר אמון גדול שהציבור חווה כלפי הכנסיה ושליחיה – כנסיה שספגה מכה קשה לתדמיתה בעשורים האחרונים בעקבות פרשות שערורייתיות של ניצול מיני של קטינים בידי כמרים ואף שיעבוד של נשים במוסדות שונים.

קמפיין ה"לא" התמקד בעיקר בנושאים שקשורים להרכב המשפחה ו"טובת הילד"

קמפיין ה"לא" התמקד בעיקר בנושאים שקשורים להרכב המשפחה ו"טובת הילד"

מה שנכון, נכון. גרפיטי הבוקר ב-Stoneybatter

אבל מה שנכון, נכון. גרפיטי הבוקר ב-Stoneybatter

מי שהסתובב בדבלין בחודש האחרון היה יכול להיות בטוח בניצחון מחנה ה"כן" על מחנה ה"לא": כמעט כל בית עסק וחלון ראווה הציג פוסטר או כיתוב התומך בהכרה בנישואים שיוויוניים, ואנשים רבים ברחוב ענדו בקביעות סיכות YES. פוסטרים מכל עבר בחסות מפלגת השלטון ושאר המפלגות הגדולות האחרות הביעו תמיכה במהלך, ונראה שב"מדינת דבלין" התוצאה הולכת להיות חד משמעית. וזה נראה טבעי למדי: לא בדקתי, אבל אין לי ספק שהקהילה הגאה פעילה וחזקה יותר בעיר הבירה מאשר בחוות המבודדות ברחבי הקונמרה, למשל. ונכון לעכשיו, הנתונים משקפים זאת: אחוז המצביעים בערים היה גבוה בהרבה מאחוז המצביעים באזורי הספר. בניגוד להצבעה בבחירות, היה זה משאל עם של "איכפתיות", שבו טרח להגיע ולהצביע רק מי שיש לו באמת דעה בנושא, וייתכן מאוד (וכאן זה הניתוח הפשטני שלי, אבל זה הבלוג שלי אז אני יכולה לכתוב מה שבא לי) שזו הייתה הנקודה המכרעת: אחוזי ההצבעה הגדולים ב"מדינת דבלין" הליברלית הם שהביאו את הניצחון ה-YES.

כותרת באתר ה-Independent

כותרת באתר ה-Independent

יישר כוח אירלנד, את כמעט שם.

מודעות פרסומת