חמישה פאבים מומלצים בדבלין

נו?

מה נו?

כמה זמן את כבר כותבת בלוג על דבלין ועדיין לא נתת המלצה לפאב אירי?

צודקת. הרבה זמן. אבל זה נורא קשה. להמליץ על פאב בדבלין זה כמו להמליץ על בית כנסת בירושלים (נדמה לי) – יש כל כך הרבה, לכל אחד קהילת מאמינים אדוקה, והסיבה שאת מעדיפה מקום אחד על פני השני היא לחלוטין לא רציונלית.

אני פאב אירי. Harkin's בקילקני

אני פאב אירי. Harkin's בקילקני

בדבלין יש כמעט 700 פאבים, ובחישוב מהיר זה יוצא שיש פאב אחד על כל 800 דבלינאים בערך. למה כל כך הרבה? ובכן, הפאב הוא ה"מקום השלישי" (third space) האולטימטיבי – מקום שהוא לא הבית ולא מקום העבודה – אליו אפשר להמלט מהאישה (עד שנות ה-60 של המאה העשרים נשים לא הורשו לשתות בפאבים), לקרוא עיתון, לשוחח עם חברים ולשתות a drop of the black stuff בשקט. אך לא רק.

הפאב הוא חלק בלתי נפרד מהנפש האירית המסורתית, מקום שבו צריכת האלכוהול היא לאו דווקא העיקר: זהו מקום להפגש, לדבר ולהתבדר (על ידי מוזיקה, רכילות או סיפורים), והאינטרקציה החיובית בין האנשים בפאב היא בעיני רבים המדד לפאב טוב. אך לצד ה-craic המפורסם ישנה גם הגינס, שבאופן מסורתי וכמעט ללא עוררין מלכה על הבר והשתכשכה בכוסותיהם של מיליוני אירים במשך דורות רבים. טקס מזיגת הגינס הוא חלק מעולם שבו לדברים טובים כדאי לחכות ולכולם יש זמן. בינתיים אפשר להמשיך לדבר.

בעשורים האחרונים הפך "הפאב האירי" למותג מוכר ברחבי העולם, שבמקרה הטוב נראה כמו בית קברות לרהיטי עץ כהה עם פוסטרים של התוכי של גינס על הקירות ובמקרה הרע כמו פנטזיה ימי-בניימית שלא ברור מאיפה היא נובעת. אך לפאבים המסורתיים באירלנד יש כמה מאפיינים ברורים והכרחיים, שבלעדיהם הם סתם מקום שמוכרים בו אלכוהול: ה-craic, הברמן הקשוב, הגינס המשובחת, ה-snug (פינה נסתרת עם כמה שולחנות המופרדת על-ידי מחיצה מהחלל הראשי, שבעבר הייתה מיועדת לנשים שהתעקשו ללכת לשתות בפאב) המזמין, האח הבוערת (רצוי עם כבול), והשתיין הקבוע על כסאו המיועד.

עם השנים חלו לא מעט שינויים בדמותו של הפאב האירי. לא מעט אירים מעדיפים היום את ה-craft beers, בירות ממבשלות בוטיק, על פני הגינס; בפאבים רבים ניתן למצוא היום טלוויזיה, לשידור משחקי כדורגל אך גם לבהייה חסרת-מעש; ובמקביל למהפכת הגאסטרו-פאב שהתרחשה באי השכן, פאבים רבים החלו להגיש גם כאן אוכל. סשן נגינה שהיה פעם ספונטני הפך במקומות רבים ברחבי העיר לעניין קבוע, וקבוצות תיירים עושות דרכן בין הפאבים ב-pub crawl, כדי להתבונן בילידים במקום מרבצם הטבעי.

ובכל זאת, אין כמו ערב ב-local שלך. ומאחר ובדבלין מרוב עצים לפעמים קשה לראות את היער, הנה רשימה של חמישה פאבים באזור מרכז העיר שאנחנו אוהבים במיוחד – לאו דווקא מה שתמצאו במדריכי הטיולים. כל אחד שונה מאוד ממשנהו, אך כולם אהובים ומומלצים…

ובלי אף מילה על טמפל בר.

The Long Hall

אמנם אין לו שם מסורתי של פאבים איריים (אם באנגליה השמות יצירתיים יותר, כאן מסתפקים בשמו של בעל המקום), אבל ב-Long Hall אפשר להריח את המסורתיות באוויר. ספון עץ ועתיר שנדלירים, הפאב הויקטוריאני היפהפה הזה הוא ממש לא סוד שמור, אבל תענוג לבוא לכאן לבילוי עם כמה חברים או סתם לבד. אין כאן מבחר מטורף של ברזים ומשקאות, רק מה שצריך, ובלי מוזיקה רועשת או טלוויזיות מעצבנות. הקהל במהלך השבוע הוא תערובת של תיירים אמריקאים עם מצלמות וגברים מזוקנים פותרי-תשבצים, ובסופי שבוע הכל מכל וכל.

The Long Hall

The Long Hall

51 South Great George Street, Dublin 2

Doyle’s

פאב חביב עם קהל סטודנטיאלי ברובו (טריניטי קולג' נמצא ממש מעבר לכביש). הלכנו ל-Doyle’s בפעם הראשונה כדי לראות משחק של ליברפול, ומאז התאהבנו – אבל הטלוויזיה ממש לא דולקת כל הזמן. מבחר נחמד של בירות craft לצד הדברים הסטנדרטיים יותר, עם מספיק מקום על הבר (יש בכלל שניים) ולא מעט מקומות ישיבה בפינות שונות ברחבי הפאב. במהלך השבוע זהו מקום רגוע, בסופי שבוע עירני וצעיר יותר.

Doyle's

Doyle's

9 College Street, Dublin 2

McNeill’s

כשרוצים לשמוע trad (הרכב נגנים מסורתיים, או פשוט מוזיקה "אירית"), זהו ללא כל ספק הפאב המועדף עלינו. פאב מסורתי עם מבחר ברזים מצומצם (אל תחפשו פה בירות מתוחכמות) ובר לא גדול עם שלושה מקומות מוקצים מראש לשתיינים הקבועים. החסרון הגדול כאן הוא שליד הפינה ששמורה לנגנים אין הרבה מקום, אז אם אתם רוצים להגיע כדי לשמוע סשן (ימי חמישי, שישי ושבת מ-21:30) כדאי להקדים ולתפוס מקום על הבר. קחו בחשבון שאם אתם יושבים על הבר ישוחחו אתכם – כי אף אחד לא מתיישב על הבר מבלי לתרום את חלקו לדינמיקה הקבוצתית. אם לא בא לכם שיזיינו לכם בשכל נסו לתפוס את השולחן שבחדר הסמוך. שווה להגיע לכאן כי לפעמים באמת נופלים על וירטואוזים, וגם הגינס לא רעה.

McNeill's

McNeill's

140 Capel Street, Dublin 1

L. Mulligan Grocer

כבר כתבתי על המקום הזה כמה פעמים, אבל מרוב שאנחנו נפעמים מהאוכל כאן אנחנו שוכחים שזה בעצם גם סתם פאב נפלא. הוא אמנם לא ממש במרכז העיר, אבל שווה להגיע לכאן בשביל האוכל והאווירה, לא פחות מאשר בשביל סתם לשבת על הבר לדרינק. כאן תמצאו מבחר מבלבל של בירות בוטיק מיוחדות – מהמגוון הגדול ביותר בדבלין (אם כי הטוענת לכתר היא ה-Black Sheep, עם 27 סוגים של craft beer מהחבית!), ואפילו תוכלו להזמין איזה קוקטייל מעניין. לא לבלבל עם Mulligan's המיתולוגי של ליאופולד בלום מרחוב Poolbeg.

L. Mulligan Grocer

L. Mulligan Grocer

18 Manor Street, Stoneybatter, Dublin 7

Whelan’s

האחרון ברשימה הוא פאב מיתולוגי מסוג אחר, שבנוסף להיותו אחלה מקום לשתות בו אלכוהול הוא מארח הופעות של אמנים מקומיים ובינלאומיים. יש לא מעט מקומות בדבלין עם קונספט זהה ל-Whelan’s (ה-Workman's Club הוא דוגמא אחת שקופצת לי לראש), אבל האווירה כאן אדירה והפאב עצמו נפלא. אז אם אתם מוצאים את עצמכם בדרום העיר, Whelan’s שווה בהחלט ביקור.

Whelan's

Whelan's

25 Wexford Street, Dublin 2

ומהו הפאב האהוב עליכם בדבלין?

מודעות פרסומת