שבוע האירית, או: איך אירלנד נראית כמדינה דוברת אירית?

אנחנו חיים בתקופה מרגשת באירלנד. בזמן שאזרחי ישראל ילכו לבחור לעצמם ממשלה חדשה ב-17 במרץ, ברחבי העולם האירי (שזה אומר, אירלנד והתפוצות) יחגגו את חגו של הקדוש פטריק, או פאדי'ז דיי בשבילכם. זה הולך נפלא עם האביב שהתחיל לתת את אותותיו, ופחות נפלא אם אתה שומר מצוות והחלטת לוותר על אלכוהול לכבוד ארבעים הימים שיש לספור עד הפסחא (Lent). כך או אחרת, כבר חודש מוכרים בפני'ז פאות ירוקות וחולצות kiss me I’m Irish.

אבל לפני החגיגות הפטריקיות ישנו פסטיבל נוסף, הידוע בשם Seachtain na Gaeilge (שבוע האירית). מעניין מאוד הפסטיבל הזה, שמתחיל ב-1 במרץ ומסתיים ב-17 (שבוע, מסתבר, זה מושג גמיש), שחוגגים בו כל מה שקשור לשפה האירית ואף יותר מזה – זוהי תקופה שבה אנחנו אמורים לתת יותר מקום לאירית בחיים שלנו, הן במרחב הציבורי והן במרחב הפרטי. "דברו יותר אירית," מאיץ בנו הרציונל של שבוע האירית, "לכו להצגה באירית, דברו עם חברים בטלפון באירית, בחרו להשתמש בשירותים הממשלתיים באירית ועברו למדיה חברתית על בסיס אירית". ומה אם אתה לא ממש יודע אירית? אין דבר כזה. כל מי שעבר במערכת החינוך פגש את האירית לאורך הדרך, בטח ובטח בשביל לקבל תעודת בגרות – הרי האירית היא מקצוע חובה בדרך להשכלה תיכונית מוצלחת. יודע להגיד רק sláinte (לחיים) ו-póg mo thóin (שק לי בתחת)? הכל בסדר, גם זה משהו. צא לרחוב ובטא את עצמך.

SnG

נאה דורש, נאה מקיים: במהלך אירועי שבוע האירית התקיימו ישיבות ה-Dáil (הפרלמנט האירי) במשך יום שלם בשפה האירית; או לפחות כך התכוונו לעשות. ה-Irish Times דיווח ביום רביעי האחרון על מבוכה בקרב חברי הפרלמנט, כשראש הממשל אנדה קני החל לענות באירית על שאלה שהופנתה אליו מחבר הפרלמנט מיק וואלאס, למרות שוואלאס ניסח אותה באנגלית; משהתבקש לעבור לאנגלית רשף קני לעבר וואלאס: "זוהי השפה הלאומית שלנו והיום הוא Lá na Gaeilge, nó sin a deirtear liom (יום האירית, או כך לפחות נאמר לי)". יש לציין כי לרשותם של חברי הפרלמנט מערכת תרגום סימולטני; אבל בכל זאת.

"מה שקרה לחבר הפרלמנט וואלאס לא מקובל עליי," אמרה חברת הפרלמנט מורין או'סאליבן, וציינה גם שראש הממשלה קני צריך "לגלות יותר הבנה" כלפי אלה שאין להם את אותה רמת אירית שלו יש. יחד עם זאת, במהלך אותו דיון חזרה או'סאליבן על הצעתה להפוך את כל בתי הספר היסודיים ברחבי המדינה ל-Gaelscoileanna (בתי-ספר דוברי אירית בלבד), לפחות בשנתיים-שלוש הראשונות ללימודים. כך לבטח יתווספו עוד דוברי אירית למאזן הדמוגרפי, ואפשר יהיה להתחיל לדבר על שפה חיה. כדברי המהפכן האירי פטריק פירס, tír gan teanga, tír gan anam (ארץ ללא שפה היא ארץ ללא נשמה), ואנגלית זה ממש לא נחשב.

כיצד מגדילים את מספר דוברי האירית? נראה שזוהי השאלה שמעסיקה את הפעילים למען השפה. ובאמת, מה הטעם לטחון לילדים את השכל עם אירית מינקות ועד יומם האחרון בתיכון, אם אין להם שימוש בה? ובכלל, דוברי אירית ילידיים עדיין מתהלכים בינינו, ובהחלט מעדיפים לנהל את חייהם באירית; הם גם יכולים לעשות זאת בקרב קהילות דוברי האירית האחרונות שנותרו בדינגל, בקונמרה, בדונגל או ברינג – כל אחד חור יפה יותר מקודמו באירלנד הכפרית. הצרה היא שהקהילות האלה מתמודדות עם אותן בעיות שקיימות בכל רחבי אירלנד: אבטלה, מעבר לערים והגירה. אולי השאלה היא לא איך להגדיל את מספר דוברי האירית, אלא איך מחזקים את הקהילות דוברות האירית שכבר קיימות – ואיך מבטיחים את המשך קיומן בעתיד. בלי הבטחה לדור ההמשך בתוך הגיילטאכט, אני באמת תוהה איך האירית תשמור על מעמדה כשפה חיה ומדוברת.

בכל מקרה, שבוע האירית הזכיר לי את הסרט החמוד על יו-מינג הסיני, שחולם לנסוע יום אחד לאירלנד. הוא חושב לתומו שבאירלנד מדברים אירית ולכן לומד אירית במרץ, רק כדי לגלות לבסוף שאירלנד היא לא מה שהיא חושבת שהיא. לשמחתי יש לסרט סוף טוב, אבל אני לא אגלה לכם.

אז המשך שבוע אירית טוב לכם. נתראה במצעד ביום שלישי.

מודעות פרסומת