תנו צ'אנס ל-Slice (דבלין 7)

אני מאמינה בהזדמנויות שניות. כשקמנו בבוקר יום שישי האחרון מצאנו את עצמנו תוהים לאן נלך הפעם לקפה-של-בוקר-יום-שישי. יש משהו נחמד בלעבוד לפי שבוע העבודה של הארץ, ואז גם חילונים גמורים יכולים להרגיש אווירת יום שישי חגיגית – שאין דבר שמאפיין אותה יותר מקפה-של-בוקר-יום-שישי (ושבת זה עיתונים על המרפסת עם רוגאלעך עסיסיים של מרציפן, לא ככה?). האמת? בכל מקום ברדיוס הליכה סביר (עד 20 דקות; בכל זאת בוקר, ועוד לפני הקפה הראשון) כבר היינו יותר מכמה פעמים, והתחשק לנו משהו חדש. ל-K דווקא תמיד מתאים Mish Mash, הוא נורא אוהב את החברות הפולניות שלו שם וטוען בתוקף שהקפה שלהן הוא הכי טעים; אבל לי כבר קצת נמאס. וכך מצאנו את עצמנו חוזרים ל-Slice, בית קפה אליו הלכנו בבוקר-יום-ראשון הראשון שלנו פה בסוף הקיץ.

20150109_104022יש כמה דברים נפלאים שנזקפים לזכותו של Slice: ראשית, הוא נמצא ב-Stoneybatter, שכונה מקסימה שלאט לאט מתחילים לקרות בה דברים (כמו Love Supreme שאין כמוהו או L. Mulligan Grocer שהשתפכתי עליו כבר רבות), ואנחנו אוהבים לטייל בה ולדמיין שאנחנו זוג דבלינאי מתברגן. שנית, Slice הוא האח הקטן של Cake Café, וזה כבר נותן לו אוטומטית 50 נקודות. שלישית, ממש ממש נעים לשבת בו. הכל – מהטקסטיל (כן, הטקסטיל) ועד הכוסות של המיץ – מוצא חן בעיני.

היינו שם כאמור לפני כמה חודשים, והייתה חוויה לא-משהו. הסיבה שהיה לא-משהו היא משום שאל"ף, הגענו ביום ראשון בשעת בראנץ' והיה מפוצץ (Stoneybatter מלאה בהיפסטרים, היפסטרים שווה בראנץ' ביום ראשון; היינו צריכים לדעת), ובי"ת, K שונא בראנץ' ובדרך כלל מה שהוא רוצה על הבוקר זה סקון או מאפה כלשהו אחר וזהו. ובאותו בוקר לא היה ב-Slice סקון או כל דבר מאפה אחר (קצת מוזר לבית קפה שקורא לעצמו פרוסת עוגה!). לא זוכרת איך נפתר המשבר הזה אז, אבל זה מביא אותי לגימ"ל, שאני הזמנתי פאנקייק גזר ואגוזי מלך עשויים מקמח מלא עם חלב שקדים, מוגשים עם קומפוט פירות. זה אולי נשמע טוב, אבל למעשה קיבלתי כרעמזאלאך שלא מהעולם הזה בטעם של שק יוטה. טוב בסדר, היה מעאפן.

אז הזדמנות שנייה בכל זאת מגיע? בהחלט (מהסיבות שצויינו לעיל). K הסכים ללכת רק בתנאי שיש סקון או מאפים אחרים, אחרת הוא עושה אחורה-פנה והולך הישר ל-Brother Hubbard (אני אגיד אותך לנטליה ממיש-מש!). וטוב שנתנו ל-Slice הזדמנות שנייה, כי היה ממש כיף.

Slice porridgeK טוען שבסקון לא היתה מספיק חמאה, אבל שהוא היה בסדר. הקפה הוא של 3fe, שבאמריקנו היה קצת חמוץ מדי אבל בקפוצ'ינו היה מעולה. הספיישל של הבוקר היה סרדינים על טוסט עם ביצה עלומה וריבת צ'ילי, שנשמע לי ממש טעים אבל לא הייתי במצברוח של סרדינים. לקחתי במקום קערה ענקית של דייסת שיבולת שועל עם מיליון אגוזים מכל מיני סוגים, דבש ושמן קאמלינה, שהייתה ממש טעימה. חלקנו גם בקבוק של מיץ תפוזים, אננס וג'ינג'ר, שהיה טעים וטוב.

הדעות, אם כך, חלוקות. אני החלטתי לחזור לשם, ואולי אף לאמץ את המקום הזה כפינת עבודה (ולהוסיף אותו לרשימה) ולנסות על הדרך את תפריט הצהריים שלהם. K לעומת זאת לא מתכוון יותר לטרוח. הוא את הסקון שלו כבר יאכל במקום אחר.

Slice 

56 Manor Place, Dublin 7

שני עד שישי 08:00-17:00; שבת וראשון 09:00-17:00

יש וויי פיי

*עדכון*

אחרי שנכתב הפוסט הזה מצאתי את עצמי חוזרת ל-Slice בכמה וכמה הזדמנויות בלי K הנודניק, ובכל פעם נהניתי מחדש. בית הקפה הזה הוא פשוט מקום מענג לשבת בו בבקרים במהלך השבוע, בעיקר אם רוצים קצת לעבוד עם וויי פיי ולשתות קפה טוב, או סתם אם רוצים לקרוא עיתון ולאכול משהו טעים. והכי חשוב: במהלך 2016 הנהיגו ב-Slice את  Doughnut Thursday, שרץ לי בפיד כל השבוע וגורם לי לחשוב מחשבות סוטות.

slice doughnuts

מודעות פרסומת