המוזיאון הלאומי של אירלנד: מוזיאון הארכיאולוגיה

לאאאאאא!!! הבוקר דווח שהמוזיאון הלאומי של אירלנד בצרות כלכליות, ואינו יכול להמשיך להתקיים עוד זמן רב ללא תוספת תמיכה מהממשל. המוזיאון, הפתוח לציבור בחינם, נמצא כבר שנים בבעיות וכעת הודיע הועד המנהל שלו שנשקלת האפשרות לסגור את המוזיאון לציבור החל מתחילת השנה החדשה.

museumזה עצוב מאוד לשמוע, כי המוזיאון הוא מהמקומות האהובים עליי ביותר בדבלין. מוצגים בו דברים מיוחדים ונפלאים, וביקור באירלנד בעיני אינו שלם בלי ביקור במוזיאון הארכיאולוגיה, שנמצא ברחוב קילדייר (Kildare). כבר כתבתי על הארכיטקטורה המרהיבה של הקומפלקס הזה, הכולל את משכן הפרלמנט במרכז ואת הספרייה הלאומית. פנים המוזיאון יפה לא פחות, ותערוכות הקבע מושכות אותי אליהן שוב ושוב – כל פעם שיש לי זמן או חשק אני קופצת כדי להגיד שלום למוצגים האהובים עליי. ושלא כמו חדר היהלומים ב-V&A או הרמפרודיטוס בלובר – שצריך מפה, מצפן ושק"ש כדי להגיע אליהם – המוזיאון הזה לא גדול, אי אפשר ללכת לאיבוד, ותמיד אפשר למצוא בדיוק את מה שרוצים בלי להתברבר יותר מדי.

אני מניחה שחווית הביקור באתרי התיירות המובילים באירלנד (כמו, נגיד, Newgrange, Polnabrone Dolmen, Clonmacnoise ו-Tara – ולאו דווקא המפעל של גינס) לא שונה בהרבה מביקור בפירמידות בגיזה או באקרופוליס (לא בטוחה, לא הייתי): מרשים מאוד מבחוץ אבל אין כלום בפנים, ואם רוצים את הבפנוכו צריך כרטיס טיסה לכיוון אחר. אז כך גם באירלנד, כמובן: האתרים עצמם מרשימים, אבל הם רק הקליפה. כדי להשלים את התמונה מומלץ מאוד להקדיש את הימים האחרונים של הביקור לדבלין, כדי לקפוץ למוזיאון ולהבין מה לא ראיתם.

למשל אהוב עליי במיוחד הראש הזה, שנמצא באתר Knowth:

decorated macehead

Flint mace head, 3300-2800BC

בגלל שהידית שלו חסרה (במקור זהו פריט פולחני דמוי פטיש או קורנס) הוא נראה כמו פרצוף של איש מאיים, שמביט אליי ממרחק של אלפי שנים. מצאו אותו באחד האתרים המסתוריים ביותר שהייתי בהם, במקום אליו בני אדם חזרו שוב ושוב במשך כמה מילניומים כדי לבנות גבעות ולקבור את המתים. הוא צועק שקר לו, כי הועד המנהל של המוזיאון החליט לחסוך בחימום כדי לצמצם בהוצאות (נשבעת).

או הסיכה היפהפייה הזו, מלאכת-מחשבת של אמנות מקומית בת מאות שנים:

brooch

Flint mace head, 3300-2800BC

איך מייצרים דבר יפה כל כך? זו אחת הדוגמאות היפות ביותר בעיניי לאומנות קלטית (או לה-טן, מה שאתם רוצים) שראיתי בחיי. ואם אתם ממש רוצים תוכלו לקנות אחת כזאת בחנות המוזיאון.

או המיניאטורה הזו, שאני לא מבינה איך בכלל מצאו אותה במצב מושלם כל כך:

broighter

 סירה, פרט מאוסף פריטי זהב מצפון אירלנד. המאה ה-1 לספירה

אבל כמו כל מוזיאון שמכבד את עצמו, אי אפשר בלי קצת נקרופיליה. האגף “Kingship and Sacrifice” מוקדש לתופעה המעניינת (אך שאינה ייחודית) של השתמרות גופות בתוך ביצות (bog). אדמת ה-bog שמכסה שטחים נרחבים באירלנד מעכבת חמצון ורקבון של חומר אורגני, ולכן נמצאו בהן אוצרות רבים – מספרי תהילים (דוגמא מופלאה לספר תהילים עתיק שנמשה מה-bog  תוכלו לראות בתערוכה שליד הכניסה) ועד סירות שלמות (אי אפשר לפספס את הסירה הענקית באורך 12 מטר באולם המרכזי). אבל הכי מעניינות הן, כמובן, הגופות:

oldcroghan-hand1

מסיבות שונות קושרים את הגופות האלה למנהגים של קורבן אדם; משערים שאלה היו מנהיגים מקומיים שהוקרבו לאלים מסיבות שככל הנראה קשורות בפריון וחקלאות – המנהיג (או ה"מלך") היה האחראי הישיר לעונה חקלאית מוצלחת בגלל הקשר המיסטי שלו עם אלת האדמה או הנהר או כל גורם אחר שאנשים האמינו בו שאחראי ליבול. ואם פישלת – כנראה שתסיים את הקדנציה בתוך ה-bog, בלי הפטמות. מגעיל ומרתק בעת ובעונה אחת.

האם מוזיאון כזה צריך לגבות דמי כניסה? זו שאלה טובה. בתור מוסד ששייך למדינה (ולכן, לעם) אני מאמינה שלא; הכניסה למוזיאון לאומי צריכה להיות חופשית, ובעולם אידיאלי למוזיאון יהיה מספיק כסף ומקורות מימון כדי להחזיק את עצמו כראוי (ובטמפרטורה משביעת רצון). נראה לי שהשאלה "איפה הכסף?" יכולה להשאל שוב גם כאן (שאלתי אותה לעצמי בלב לנוכח מחאת המים, ובעוד כמה הזדמנויות בשנים האחרונות) ואני לא מבינה איך השאלה הזו לא נשאלת בקול רם יותר. אבל זה כבר נוגע לעניינים אחרים, ולא להמלצה על מוזיאון.

בכל מקרה, עשו לעצמכם טובה ולכו להסתובב במוזיאון הלאומי של אירלנד ברחוב קילדייר. מי יודע – אולי עד שתגיעו ימצא נדבן שיאות להציל את המקום הזה.

National Museum of Ireland – Archeology

Kildare Street, Dublin 2

שלישי עד שבת, 10:00-17:00; ראשון 14:00-17:00; סגור בימי שני

הכניסה חינם

מודעות פרסומת