Love Supreme – על קפה וזמן אבוד

טוב לקום מאוחר בשבת בבוקר, להסתכל החוצה מבעד לחלון ולראות אם פסק הגשם. לא קר מדי, רק מעיל. המדרכות רטובות אבל השמש מציצה, “sunny spells”. אין הרבה אנשים ברחובות, והרגליים לוקחות אותנו ל-Stoneybatter. על הרחוב הראשי של הכפר, Manor Street, כמה כלבים יצאו לטיול בוקר עם הבעלים שלהם, נשים עם מזרוני יוגה בדרך לשיעור. הירקן כבר פתוח, שוטר נכנס לקנות עוגייה במכולת. כמה אנשים עוצרים ליד דוכן של פעילים מחוץ למכולת, מתעדכנים בצעדים הבאים במאבק נגד המיסוי על המים.

20141113_152948

ב-Love Supreme קונים קפה ודברים אפויים מתוקים. זה היה שבוע ארוך עם הרבה עבודה, וצריך את השבת הזו כדי להרגע קצת. הזמן עובר מהר – כבר שלושה חודשים חלפו – ויש עוד המון מה להספיק. איכשהו קשה לי להעריך את מה שעשיתי עד עכשיו; זה דווקא מה ש(עוד) לא עשיתי שרודף אותי בלילה. נותרו רק עוד כמה חודשים, ומה שלא אספיק עכשיו ספק אם יהיה לי השקט, הסבלנות והזמן להשלים בארץ. אני חיה בתוך הזדמנות, והזדמנויות צריך לתפוס בשתי ידיים ולא לעזוב.

love supreme

אני שופטת כל כיסא ושולחן וכל כוס קפה לפי פוטנציאל שעות העבודה שלהם. כאן הפוטנציאל נראה גבוה, אולי נאמץ אותם. נעים כאן ומקומי וידידותי, ועיצוב סקנדינבי נקי וספרטני מעודד חשיבה ויצירתיות. אין יותר מדי דברים שיסיחו את הדעת. K מסתכל על שלט מבעד לחלון שמצביע דרומה: "איך קוראים לסמית'פילד באירית?" הוא תוהה. "Margadh na Feirme; שוק החווה," אני עונה. יותר מדי מידע בפחות מדי תאי-מוח. מה אני אעשה איתו בעוד כמה חודשים?

*עדכון: בשלב מסויים Love Supreme הפסיקו לשווק את המתוקים של Wildflour Bakery ועברו לייצר, לאפות ולזגג הכל בעצמם. לתפריט נוספו גם דברים הרפתקנים יותר כמו sausage rolls מבשר ציד וכל מיני pies (מאפי בשר) הרפתקניים. שווה!

Lovesupreme

Love Supreme

57 Manor Street, Stoneybatter, Dublin 7

שני עד שישי, 08:00-17:00; שבת וראשון, 09:00-17:00

יש וויי-פיי

מודעות פרסומת