שמעתי ורשמתי: craic

הנה מילה שאין מצב להעביר שבוע באירלנד ולא לשמוע אותה, או לפחות לראות אותה מתנוססת בגאון מעל דלת של פאב. Craic (או לעתים crack; יש להגות 'קראק') היא מאותן מילים מיוחדות שיש להן קשר עמוק אל התרבות ממנה היא באה, ולתרבות ממנה היא באה יש קשר מחייב כלפיה. קשה להגדיר אותה או לתרגם אותה במילה אחת, שכן ההגדרה שלה נובעת, בעצם, מתיאור המצב האידיאלי השורר בתוך הפאב: הגינס זורמת, האנשים טובים, השיחה מבדרת, מישהו מספר איזו בדיחה טובה או סיפור מצחיק או שר שיר, המצברוח מרומם. מצב שבצאתך מהפאב אחרי ערב מוצלח שכזה תוכל לומר: it was great craic (ולא, זה לא שבצעת זה עתה עסקת סמים מפוקפקת). מצד שני, השבוע פגשתי חבר שלא ראיתי הרבה זמן, שחיבק אותי ואמר “Hey! What’s the craic?” כלומר: מה נשמע? ובכלל, שמעתי הרבה שיחות טלפון (בין גברים בעיקר) שמתחילות ב- what’s the craic.

רבים (וביניהם גם האירים עצמם) חושבים שמקור המילה באירית, אך לא כך. מקור המילה (לפי המילון Slanguage של Bernard Share) בפועל cracian באנגלית עתיקה, שפירושו לעשות רעש חזק (מילה אונומטופיאית, האמורה לחקות את הצליל של מה שהיא מסמלת). עם הזמן הורחבה משמעות המילה לביטוי של שיחה ערה – שכמובן מלווה ברעש; ומכאן המשמעות הלכה והשתכללה למה שהיא כיום. במרחב הציבורי אי אפשר לפספס אותה בטאג-ליין שמלווה את שמותיהם של פאבים רבים ברחבי אירלנד, כמו למשל בפינה הימנית העליונה של התמונה:

 Ceol agus Craic (מוזיקה וקראק)

McCarthy's בקינמייר (Kenmare), מחוז קרי. גם מוזיקה וקראק, גם אוכל ודרינקים

McCarthy's בקינמייר (Kenmare), מחוז קרי. גם מוזיקה וקראק, גם אוכל ודרינקים

לשימוש בביטוי Ceol agus Craic יש משמעות מורכבת – שתי המילים הראשונות הן באירית ('מוזיקה ו-'), ואילו craic היא מאנגלית, אך כתובה בכתיב אירי. אפשר לומר שה"איריות" של השימוש בביטוי הזה הופכת משהו לקרוב יותר, מקומי יותר, ידידותי ופחות זר; ולמעשה, גם האירי-זציה של המילה craic (הכתיב הזה אמור לשקף את הכתיב של המילה לו הייתה במקור מהשפה האירית) והשימוש הנרחב בה כמילה שמזוהה עם האנגלית של אירלנד ועם האירים משקף את אותו הדבר בדיוק: אנחנו אולי מדברים בלית ברירה אנגלית – שפתו של הכובש הזר – אבל אנחנו נדבר אותה כמו שאנחנו רוצים, עם 'טוויסט' משלנו. האנגלית שלנו היא אנגלית קלטית, והשימוש במילה עם מקור עמום שכזה מחזק את הזהות התרבותית של הדובר.

או שיכול להיות שאירלנד היא מעצמת קראק-קוקאין, ואני פשוט פיספסתי את זה.

אגב, איך מרגיש craic? אני חושבת שהקטע הבא ממחיש את זה בצורה לא רעה, בקולו של טום לניהאן (Tom Lenihan) האדיר:

מודעות פרסומת