לגבות מאסקימוסים מס על קרח: מחאת המים

וואי וואי וואי, מתחיל להתחמם פה, ומחאת המילקי הסתווית שלנו נראית כמו מעדן חלב לעומת מה שמתרחש כאן. העם האירי אינו ידוע בתור כזה שנוטה להתקומם (אם המצב קשה, עדיף לקום וללכת), ולכן המחאה שצוברת כאן תאוצה בשבועות האחרונים די מרשימה אותי באופן אישי. והכל בגלל המים.

בשנה שעברה הוחלט על הקמת התאגיד Irish Water, שיפקח על תשתיות המים ועל אספקת השירותים (שפכים ושתייה). עד עכשיו השירותים האלה ניתנים על-ידי המועצות המקומיות, אך הממשלה החליטה שהמודל הזה אינו כלכלי ואינו בר-קיימא. בחודשים האחרונים החלו להתקין מונים בבתים ברחבי אירלנד למדידת צריכת המים, ולכל בתי האב נשלחו ערכות הרשמה. על הצרכן הנרשם לפרט את מספר השירות הציבורי שלו (תעודת הזהות) וכמה נפשות מתגוררות בבית, והחישוב לצרכי גבייה ייעשה בהתאם. הדד-ליין להרשמה היה ה-31 באוקטובר 2014.

ערכת ההרשמה לחברת המים החדשה. רגע הסטורי בחיינו כדבלינאים מן המניין

ערכת ההרשמה לחברת המים החדשה. רגע הסטורי בחיינו כדבלינאים מן המניין

לציבור האירי יש כל כך הרבה בעיות עם מה שנכתב הפסקה האחרונה, שאני לא יודעת מאיפה להתחיל. אולי נתחיל מזה שמכל הדברים בעולם שהממשלה הייתה יכולה להיטפל אליהם, היא בחרה דווקא במים. מים? Seriously? במדינה הגשומה ביותר באירופה, בה המים נופלים כמו מן מהשמים כל שני וחמישי ומתגלגלים חופשי ברחובות, הציבור פשוט מרגיש מטומטם לשלם. לשלם על מים באירלנד מרגיש כמו לגבות מס על קרח בקוטב הצפוני, והאירים לא אוהבים את זה. תוסיפו לכך את העובדה שבעצם הציבור כבר משלם על המים, או יותר נכון על התשתיות – עד כה המים היו באחריות המועצות המקומיות, והציבור שילם על ידי מסים למועצה המקומית על תחזוקת התשתיות (דבר הגיוני לחלוטין, ואף אחד לא מתווכח על הצורך בצינורות שיובילו את המים ועל הטיפול בהם). הממשלה החליטה שהמודל הזה אינו כלכלי, ולכן מצאה לנכון להקים תאגיד חדש (וכנראה לחלק ג'ובים למי שצריך לחלק), אבל על הדרך שכחה לבטל את המס על המים, שכבר יוצא מכיסו של האזרח.

טוב, אם צריך לשלם אז צריך לשלם, ונניח שהאזרח היה מוכן להתעלם מהחשבון הכפול הזה. אבל זה מביא אותנו לבעיה הבאה: אף אחד לא ממש יודע כמה עולים מים. מונים הותקנו בחלק מהבתים באירלנד, וכך אפשר לעקוב אחרי הצריכה באופן מדויק; אבל הפריסה טרם הושלמה (הצפי הוא שהיא תושלם רק בסוף 2016) ולכן כל אלה שאין להם מונים אמורים לשלם מחיר סטנדרטי שיחושב לפי מספר הנפשות בבית.

נשמע פתרון סביר, אבל עוד לא סיימתי: קראתי את ערכת ההרשמה בעיון רב מההתחלה עד הסוף, קדימה ואחורה, באנגלית ובאירית, ומכל ההסברים על איכות המים ואיך אפשר לחסוך במים לא הצלחתי למצוא את השורה התחתונה, והיא: כמה לכל הרוחות מים אמורים לעלות. רק לפני כמה שבועות פורסמו הערכות המחירים, ואז אנשים באמת התחילו להשתגע. העלות השנתית הממוצעת למשפחה של שני מבוגרים ושני ילדים צפויה להיות €278 – מחיר היקר ב-20% ממה שהממשלה הצהירה בעבר. לנו הישראלים זה אולי לא נראה הרבה, אבל קחו בחשבון שזה נופל על האירים מהשמים, וזה קצת יותר מתשלום סמלי עבור משהו שהאזרח ממש לא רגיל לשם עליו. אז אנשים קצת כועסים גם על זה.

בדרך כלל האירים לא נוהרים לרחובות, ועל זה הרוב יעידו בעצמם. הם מתלוננים המון, אבל לעתים רחוקות לוקחים את העניינים לידיים. לכן המחאה הציבורית הזו אינה דבר שבשגרה. אחרי מחאות נקודתיות (בעלי בתים שסרבו להכניס את עובדי Irish Water להתקין את המונים, שריפה סמלית של ערכות ההרשמה, ואפילו שביתת רעב של אדם מהעיר קורק) הציבור יצא אתמול לרחובות. לפי הסקרים האחרונים רק 2 מתוך 5 אזרחים אמרו שהם מתכוונים לשלם את ההיטלים על המים, ואתמול צעדו במקומות שונים ברחבי אירלנד מאות אלפי אזרחים במחאה.

ההפגנות אתמול בדבלין (תצלום: independent.ie)

ההפגנות אתמול בדבלין (תצלום: independent.ie)

הבעיה היא שאירלנד מנסה להרים את הראש אחרי משבר כלכלי לא קל, ופשוט אין כסף. התקציב שהועבר באוקטובר הוא תקציב פוסט-צנע, אבל רבים מאוכזבים ממנו. האבטלה גואה, מחירי הדיור והתחבורה הציבורית רק עולים ועולים, ואנשים מרגישים שמוכרים להם לוקשים. אחרי משבר האמון הקשה שחווה הציבור כלפי קברניטיו אין לו כבר הרבה קרדיט לתת, וזה מביא אותי לוואי-וואי-וואי השני שלי לפוסט זה.

WATER Tony Gavin

ההפגנות אתמול, (גם) בחסות שין פיין (תצלום: independent.ie)

את קריאת הקרב של "איפה הכסף?" קוראים ג'רי אדמס ומפלגתו, שין פיין (Sinn Féin). ולראשונה מאז שהחלו לערוך את הסקרים מובילה שין פיין כמפלגה הפופולרית ביותר באירלנד, עם 26% תמיכה מהבוחרים. מפלגתו של ראש הממשלה אנדה קני מפגרת אחריה עם 22% תמיכה. שין פיין היא מפלגה סוציאל-דמוקרטית רפובליקנית, שעל דגלה חרות המאבק ל"סיום השלטון הבריטי בצפון אירלנד" (כך באתר הרשמי שלהם), קידום השפה האירית ותמיכה באוכלוסיה הקתולית והרפובליקנית בצפון אירלנד. זוהי מפלגה המזוהה כזרוע הפוליטית של ה-IRA (ארגון טרור? אתם אמרתם) המסתבכת חדשות לבקרים בפלילים על רקע לאומני (הסיפור הטרי ביותר הוא פרשת האונס של אישה צעירה בידי אנשי IRA), ולכן הצבעת האמון של הציבור בג'רי אדמס וחבורתו מתפרשת כנקמה של הציבור בראש הממשלה יותר מאשר יישור קו עם האידיאולוגיה של שין פיין. אבל זה לא הכל, והסקר הראה גם שכמעט מחצית מהציבור האירי (47%) מעוניינים במפלגה פוליטית חדשה. הלייבור, מפלגת השלטון הנוכחית פינה-גייל (Fine Gael) ומפלגת פיאנה-פאייל (Fianna Fáil – האנשים הנחמדים שניווטו בין ההריסות אחרי ההתרסקות של 2008) כבר אאוט; שין פיין ומפלגה חדשה אין. שניתן להם את הטלפון של יאיר לפיד?

ובכן, זו הייתה הפינה הפוליטית של "דבלינאים". אינני מתיימרת להבין אפילו רבע ממה שהולך כאן, וכלכלה היא ממני והלאה. אבל אין ספק שהעניינים מתחממים, והייתי מאוד רוצה לדעת כיצד הכל ייפתר. נכון לאמש, תגובתו של ראש הממשלה קני למחאה הייתה שזה או היטל המים, או העלאה של 4% במס על ההכנסה של מעמד הביניים, אז תבחרו אתם.

לסיום אי אפשר בלי קצת ציניות, והאמת שליבי קצת יוצא אל מר קני שצריך להמציא כסף יש מאין. לכן אני מצרפת עבורו את רשימת ההצעות שלי ליצירת הון. אני מקווה שהן לא יגררו התנגדות ציבורית חריפה כל כך, ויעזרו לך, מר קני, להוציא את אירלנד מהבוץ:

  • מיסוי רטרואקטיבי על הוצאת הון לא מוצהר לחו"ל. במשך שלוש מאות שנה הויקינגים בזזו פה מנזרים על ימין ועל שמאל, ואף אחד לא פצה פה. הגיע הזמן לסגור חשבון עם ממשלת דנמרק, אלא אם כן למישהו יש את הטלפון של המלך סיטריג זקן-משי.
  • אפרופו זקנים: מס על זקנים ארוכים יותר מחמישה סנטימטר. אם לא הכנסה, לפחות סיכול ממוקד באוכלוסיית ההיפסטרים או פתרון מצויין לטיפול באופנה לא-אסתטית בעליל. נשות אירלנד תודנה לך.
  • מס על שימוש בווליום דיבור גבוה באוטובוס. כן כן סטודנטים אמריקאים ב-UCD, אני מתכוונת אליכם. זה שאתם אמריקאים לא אומר שכל האוטובוס צריך לשמוע מה יש לכם לומר. אפשר לבחון את האפשרות להרחבת המיסוי גם לירושלים בקווים הנוסעים בין עמק רפאים להר הצופים.
  • 20% מס השתתפות ציבורית בעלות של פריטים שנרכשים בפני'ז. על כל פריט לבוש ששורד מעל לשישה חודשים הציבור יהיה זכאי להחזר של 20% מהממשלה. ההחזרים יתרחשו אחת לחודש במועדי ירח כחול בלבד.

Tá fáilte romhat (you’re welcome!)

מודעות פרסומת